<h1>רבינו ירוחם נכ"ד ח"א</h1>
<h2>דף כא:</h2>
מודע' מאן דמסר מודעא אגיטא פירוש שהעידו עדי' שהיה נותן גט באונס הוי מודעא ובטל הגט ואפילו כפוהו ונתרצה ליתן גט אינו שום דבר עד שיבטל המודעא פשוט בערכין ובבתרא מפורש כי בגט אין צריכין עדי המודעא להכיר אונסו וכתב הרבי יונה ואפילו האונס שאמר לעדים היה שקר כבר גלה דעתו שאינו חפץ בגט פשוט בבתרא כי מודעא בפני שנים ואין צריך לו' כתובו ויש מפרשים ואם מסר מודעא ואמר בפניהם אף אם אבטלנה לא תהיה בטלה וכשנתן הגט בטל המודעא סתם אינו גט אבל כשנת' הגט בטל המודעא ומודעא דמודעא עד סוף כל מודעי הכל בטל וכן נראה מאותה דערכין שכשם שביטולו מועיל על מודעא אח' כך מועיל על כמה מודעי ועל כל התנאים שהתנה, וכן נהגו העולם. אבל הרמב"ם כתב בענין אחר שאם אמר גט שאכתוב לפלוני' אשתי בטל הוא וכל דבר שאבטל בו מודעא זו הרי הוא בטל וכתב הגט אחר כך ונתנו לה אע"פ שבטל המודעא קודם שיכתוב הגט הרי זה בטל אם כן מה תקנת דבר זה שיאמרו לו העדים קודם כתיבת הגט אמור בפנינו שכל הדברים שמסר שגורמין כשיתקיימו אותן הדברים לבטל זה הגט הרי הן בטלים והוא אומר הן ואחר כך אומר להם לכתוב ולחתום וליתן לה ולא יניחוהו לילך עד שיגיע הגט לידה כדי שלא יצא לבטלו ואין המוסר מודעא ואין המבטל מודעא צריכין וכו' ותמהו עליו כי לפי דבריו מה תקנה היא זו שמא מתחלה מסר מודעא למודעא והרא"ש כתב כי שמא כך פירוש דבריו כי מתחלה כתב אף על פי שבטל המודעא שהגט בטל היינו שבטל המודעא בסתם אבל מודעא דמודעא קיימת לפיכך אין ביטולו מועיל אבל כשאומרין לו אמור בפנינו שכל הדברים שמסרת שגורמין וכו' אז בטל כל מודעי דמודעי ומועיל הביטול. והתוספות כתבו כי המגרש אשתו מרצונו ולא בטל מודעא אין בו חשש דכיון דמרצונו נותן הגט אינו חשוד לקלקלה עד כאן. וכתב הרא"ש בתשובה אע"פ שמדין התלמוד נראה כך דאין צריכין העדים לידע אונסו חלילה כי לא נעשה כפשע הזה מימי השופטים אשר שפטו את ישראל דאם כן לא שבקת חיי לכל בריה שכל אדם שאומר לאשתו הרי זה גטיך על מנת שתתן לי מאתים זוז וכשתתן לו יביא עדים שקודם לכן בטל הגט לפניהם וחלילה מעשות זאת אם לא יתן אמתלאה לדבריו מאחר שלא ידעו העדים האונס וכן כתב לגבי מתנה כי דינם שוה וכתבתיו במישרים בנתיב מוכר או נותן באונס.
גט מעושה רוצה לומר שאנסוהו לגרש אם ישראל רוצה לומר אם בדיני ישראל אנסוהו כשר ודוקא שאנסוהו ב"ד כגון אותן שאמרו שכופין אותם להוצי' או שהית' אסור' עליו אבל אם אנסוהו שלא כדין הגט פסול ופוסל בכהונה ומעשי' פירוש כופין להוציא בבבל וכן בחוצה לארץ אף על פי שהם דייני הדיוטות שאינן מומחין כי שליחותייהו דאותן דארץ ישראל קא עבדי מידי דהוה אהודאות והלואות כמו שכתבתי במישרים פשוט. גט מעושה בגוים פירוש שאנסוהו גוים פסול ופוסל בכהונה באנסוהו ב"ד רוצה לומר מאות' שכופין להוצי' כמו שכתבתי אבל אנסוהו שלא כדין אפילו ריח גט אין בו וכל זה שאנסוהו הגוים בעצמם בלא דייני ישראל אבל אנסוהו במצות דייני ישראל וחבטו אותו הגויים ואמרו לו עשה מה שישר' אומרים לך פירוש השלם מצות דייני ישר' כשר ודינו בכל ענינו הוא כמו אם אנסוהו ישראל עצמן כמו שכתבתי פשוט ובבתרא וכן פר"ת אחר שחזר בו מהפי' הראשון שפירש כי בכל עני' פסול אפילו שאמרו לו עשה מה שישראל פלוני אומר לך וחזר בו ופי' כמו שכתבתי וכן עקר וכן פי' בה"ג וכן בתוספתא עשה מה [ש]ישראל פלוני אומר לך כלומר פלוני דיין ישראל אומר לך ועל פיו חובטי' אותו הגוים ליתן גט כשר כתיקון חז"ל וכן בירושלמי כי בגוים חובטין אותו ואומרים לו עשה מה שישראל אומרים לך ולא מה שאני אומר לך.
